מיסוי רווחי הון ודיבידנדים בארה"ב
נכסי הון כוללים נכסים והשקעות כגון נכסי נדל"ן, מניות ואג"ח. כאשר מוכרים נכס הוני, ההפרש בין העלות המתואמת של הנכס לבין סכום המכירה הוא רווח הון או הפסד הון. כאשר הכנס נמכר במחיר גבוה מעלותו המתואמת של הנכס - מדובר ברווח הון, וכאשר הכנס נמכר במחיר גבוה מעלותו המתואמת של הנכס - מדובר בהפסד הון.
בישראל, שיעור המס על רווחי ההון נקבע על 25%, או 30% אם הנך בעל מניות משמעותי (נתעלם לצורך הדיון מהפטור הקיים ממס שבח בגין דירת מגורים יחידה). כלומר אין משמעות לסכום ההכנסה הכולל שיש לנישום ממקורות אחרים, שיעור המס יישאר זהה (למעט מס יסף). בארה"ב זה לא המצב, על הכנסות פסיביות חל שיעור מס שולי, התלוי בסוג רווח ההון - טווח ארוך או טווח קצר, כמוסבר להלן.
רווח הון טווח ארוך מול רווח הון טווח קצר
רווחי והפסדי הון מסווגים כטווח ארוך או טווח קצר. באופן כללי, אם משך ההחזקה בנכס הוא יותר משנה טרם מכירתו, רווח או הפסד ההון מהמכירה הוא טווח ארוך (long-term). במקרה בו משך ההחזקה בנכס הוא שנה או פחות, רווח או הפסד ההון הוא טווח קצר (short-term). כמובן ישנם חריגים לכלל זה.
רווחי הון טווח קצר ממוסים על פי מדרגת המס השולית של הנישום, שיכולה לנוע בין 10% ל-37%. רווחי הון טווח הארוך זוכים לשיעורי מס מוטבים שנעים בין 0% ל -20%. שיעור המס החל על רווח הון טווח ארוך הוא 0% אם סך ההכנסה החייבת שלך מכל המקורות נמוכה מ- 78,750 דולר; 15% אם ההכנסה החייבת במס מכל המקורות עולה על 78,750 דולר, אך נמוכה מ -434,550 דולר,488,850 דולר ו-225,425 דולר עבור רווק/גרוש, לנשואים המגישים יחדיו, ולנשואים המגישים בנפרד, בהתאמה. שיעור המס של 20% חל על רווח הון טווח ארוך ככל שההכנסה החייבת מכל המקורות עולה על הספים שנקבעו לשיעור מס של 15%.
ניתן לקזז בין הפסדי הון ורווחי הון ללא קשר למשך טווח ההחזקה שלהם. היתרה שלא קוזזה תשמור על אופייה - כטווח ארוך או כטווח קצר.
דיבידנד מוטב
גם דיבידנד שמתקבל יש לסווג כדיבידנד רגיל או מוטב. בעוד שדיבידנד רגיל חייב בשיעור מס רגיל (שולי), דיבידנד מוטב העומד בקריטריונים ממוסה בשיעורי מס מוטבים של רווח הון טווח ארוך, כמתואר לעיל.
על מנת להיות מוגדר כדיבידנד מוטב עליו לעמוד בדרישות הבאות:
-
הדיבידנד חייב להיות משולם על ידי תאגיד אמריקאי או תאגיד זר זכאי.
-
הנך עומד בתקופת ההחזקה הנדרשת - הנך חייב להחזיק במניה יותר מ-60 יום בתקופה של 121 יום שמתחילה 60 יום לפני יום האקס. יום האקס הוא המועד הראשון לאחר הכרזת דיבידנד בו קונה המניה אינו זכאי לקבל את תשלום הדיבידנד שהוכרז. כשסופרים את מספר הימים שהחזקת במניה, יש לכלול את היום שבו מכרת את המניה, אך לא את יום רכישתה.